מזרחי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

התובע, יליד 1962, נפגע ביום 22.7.08 בתאונת דרכים, עת נהג ברכבו כאשר רכב אחר פגע ברכבו פגיעת חזית-צד.

כתוצאה מהתאונה נחבל התובע במנגנון של "צליפת שוט", בראשו, גבו ובצווארו. לאחר התאונה שב התובע אל ביתו, וכעבור כשעה התפנה בכוחות עצמו לבית החולים שערי-צדק, בירושלים, בשל כאבים שלא חלפו. בבית החולים נבדק התובע ושוחרר לביתו עם המלצה למנוחה, נטילת משככי כאבים ומעקב אורטופדי.

אין מחלוקת כי על הנתבעת מוטלת החובה לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה מושא התובענה, בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. המחלוקת הנטושה בין הצדדים הינה בשאלת שיעור הנזק שנגרם לתובע. מחלוקת זו סובבת בעיקרה את שאלת שיעור הנכות התפקודית שנגרמה לתובע, כמו גם את שאלת השפעתה של נכות זו על כושר השתכרותו.

הנכות הרפואית

ד"ר אמל חורי התמנה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי. בבדיקתו מצא המומחה כי התובע מתהלך היטב, כולל על קצות האצבעות והעקבים, כי אין צליעה בהליכתו של התובע, ואין סימני חבלה בעמוד השדרה לאורכו. יחד עם זאת, מצא המומחה כי קיימת הגבלה בתנועות הצוואר של התובע וכי הוא ממשיך לסבול מכאבים, כתוצאה מהתאונה.

המומחה העריך שבעקבות התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 5% על פי מחצית סעיף 37(5)א' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956.

המומחה לא שינה מחוות הדעת גם לאחר שנשלחו לו שאלות הבהרה מטעם התובע בהן השיב ש"מדובר כאן בנכות צווארית בגובה 5%. אדם עם 5% נכות הוא כמעט נורמלי. במקצועות הדורשים תנועות צידיות מרובות, תיתכן הגבלה תפקודית נוספת, שלפי מיטב הבנתי זה לא המצב במקצועו של התובע." לאור התשובה ביקש התובע לחקור את המומחה.

לטענת התובע, הגם שהנכות הרפואית שנקבעה הינה בגובה של 5% בלבד, הרי שהנכות התפקודית צריכה להיות גבוהה יותר, וזאת בהתחשב בטיב הפגיעה, ובאופי עבודתו של התובע ככבאי, הנדרש לשאת משאות ומשקלים כבדים ולעטות על גופו חליפות כבדות.

לעומתו, טוענת הנתבעת כי הנכות הרפואית שנקבעה לתובע הינה מוגזמת, וכי מכל מקום, אין לה השלכה תפקודית על התובע. זאת מבקשת הנתבעת ללמוד בעיקר מן העובדה שהתובע קודם במקום עבודתו, עבר קורס קצינים לאחר התאונה ומשתכר היום שכר גבוה יותר מבעבר.

כמו כן, טענה הנתבעת כי התובע עבר תאונות נוספות, אותן הסתיר מן המומחה.

לעניין טענה אחרונה זו, יאמר כבר עתה, כי התובע נתן לדברים הסבר המניח את הדעת לפיו, אכן היה מעורב בשתי תאונות נוספות, במסגרת עבודתו: באחת נחבל כתוצאה מעצם כבד שנפל על ידו ופגע באגודל ובשנייה היה מעורב בתאונת דרכים עם רכב כיבוי בו נסע, שהסתיימה ללא נזק לתובע. אלא ששתי התאונות התרחשו לאחר מועד בדיקת התובע על-ידי המומחה ולכן ממילא אין להן השלכה על ממצאי חוות הדעת.

המומחה, בחקירתו, השיב בבהירות לשאלות באי-כוח הצדדים.

במענה לשאלות הנתבעת, אשר שאלה את המומחה האם אין מקום לשנות מחוות דעתו לאור העובדה שהתובע לא התלונן בפני מפקדיו או עמיתיו למקום עבודתו, על מגבלה צווארית כלשהי, השיב המומחה כך:

"אני עומד על חוות הדעת שיש 5% נכות. אין מחלוקת." (עמ' 9 שורה 28 לפרוטוקול הדיון מיום 6.1.2014).

המומחה השיב לשאלות התובע בנוגע למשמעות נכות רפואית צמיתה בשיעור 5%:

"... ברור שאם יש נכות צווארית במצבים קיצוניים הכל כואב, גם מקום שלא פגוע. אבל זה נכון כמעט בכל נכות גבית, של מצב קיצוני של מאמץ או משא. בשביל זה יש לו נכות. ה-% לא משפיעים על חיי היום יום... רק במצבים קיצוניים זה יבוא לידי ביטוי כי זה כאב שרירי... רק במאמץ ה-5% האלה באים לידי ביטוי" (בעמ' 7, שורות 26-30 לפרוטוקול הדיון מיום 6.1.2014).

אומנם, אין חולק כי בית המשפט הוא הפוסק האחרון בשאלות רפואיות שנמסרו לחוות דעתו של מומחה מתחום הרפואה (ע"א 16/68 רמת סיב בע"מ נ' דרזי, פ"ד כב (2) 164; ע"א 3212/03 נהרי נ' דולב (לא פורסם) ניתן ביום 24.11.05), ובית המשפט רשאי לסטות מקביעות המומחה אם עולה ממכלול הראיות שמסקנה בחוות דעת רפואית הושתתה על עובדה שגויה (ע"א 2160/90 רז נ' לאץ, פ"ד מז (5) 170; ע"א 2541/02 לנגר נ' ששון יחזקאל, פ"ד נח (2) 583), אך אין פירושו של דבר כי התערבות מעין זו תיעשה לכלל.

במקרה דנא אין לסטות מהערכת המומחה, שכן הצדדים לא הציגו טעם של ממש לסטות מקביעת המומחה אשר חזר על קביעותיו אף בחקירתו. מסקנתי מתיישבת עם ההלכה לפיה "לא בנקל יסטה בית המשפט ממסקנות הכלולות בחוות דעתו של המומחה הרפואי אותו מינה" (ע"א 9598/05 ממן נ' המגן (לא פורסם), ניתן ביום 28.3.07; ע"א 7617/07 יומה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם), ניתן ביום 12.10.08).

בנסיבות אלה לא עלה בידי הצדדים לסתור את קביעות המומחה ולפיכך לא מצאתי כל עילה שהיא להתערב בקביעותיו של ד"ר חורי. משכך יש לקבוע כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות אורטופדית רפואית צמיתה בשיעור 5%.